הרגעים הקשים בחיטוב

תהליך החיטוב מאופיין בקשים רבים:

וויתורים רבים, עמדיה מול פיתויים, התמדה, הקפדה על תפריט ואימונים, בשלבים מתקדמים לרמות חיטוב גבוהות תתכן חולשה ועייפות אבל הקושי הגדול ביותר בתהליך?

הוא תקופת הנפילה.

תקופת הנפילה היא תקופה שכמעט כל אחד ואחת ייאלצו לעבור בדרך וזו תקופה של מיומיים ועד לפעמים שנה שלמה של חוסר יכולת להקפיד על תפריט ועל אימונים.

לא! זה לא קשור לרעב, זה לא קשור לחוסר גיוון וזה לא קשור לאי שתיית מים או הקפדה על מספיק ירקות. זה קשור לדלקת קשה בקרום המוטיבציה.

״פשוט לא בא לי לשמור!״

במצב שכזה לפעמים גם אם אציע ללקוח שלי 3 ארוחות מותרות בשבוע, הוא יבצע 3 ימים מהבוקר עד הלילה. שום דבר לא מספק. למעשה יש חוסר רצון מוחלט להקפיד על מסגרת.

מה עושים?

דבר ראשון להבין שזו תקופה והיא עוברת. זה לא הזמן לחשוב על ״וואי איזה תוצאות היו לי״ ולשבת בדיכאון. אם היה לי, אני אוכל לחזור לזה.

שנית,

לשחרר…כן! לשחרר. הדבר הגרוע ביותר שאתם יכולים לעשות זה לאכול משהו שאתם אוהבים ו״נופלים עליו״ (כי אני מניח שאתם לא נופלים על סלט חסה), ולהתבאס על זה, כי אתם פשוט לעולם לא תצאו מזה ככה. תהנו מהתקופה הזאת, תבינו שיש תקופה שבה אתם קצת בנפילה וזה חלק מכל תהליך.

שלישית,

כשתבינו את זה, תוכלו להיכנס לשלב הבא: להבין שאתם בנפילה ואם אתם מצליחים לשחרר קצת (קצת! לא כל היום בורקסים ומאפים), תגדירו לעצכם זמן של נפילה.

לדוגמא: ״אוקי בשבועיים הקרובים אני אוכל כל יום ארוחה אחת מה שבא לי אבל לאחר מכן אני חוזר לתפריט.

עכשיו תראו,

זה לא שבהכרח זה יעזור לכם, אבל יש סיכוי גבוה יותר לחזור ככה לתלם. והדבר החשוב הוא ביקורת עצמית.

מה הכוונה? מה הביא אתכם למצב הזה?

יכול להיות שנכנסתם לתפריט בתקופה לא טובה בחיים?

יכול להיות שהתחלתם תפריט קיצוני שלא מותאם לכם או לא מותאם לתקופה הזאת בחייכם?

מתישהו אתם תקומו. כמה שתשחררו לעצמכם ותפסיקו להתבאס ולחיות על העבר על הימים ששמרתם, יהיה לכם יותר קל לחזור לתלם.

אבל כשאתם חוזרים? עשו זאת נכון! עשו זאת מותאם לכם אישית. אולי תצטרכו 2 מותרות בשבוע?

אולי תצטרכו קצת יותר אוכל בשגרה?

אין באמת דרך טובה לצאת מזה סתם ככה. מה שכן אפשר לעשות זה להגדיר זמן שבו אתם מרשים לעצמכם ליפול קצת ופשוט לחזור לזה. לא לשקוע בתוך זה. כולנו צריכים קצת שחרור אז נצלו את התקופה הזאת להנות מהאוכל קצת אבל תגדירו לעצמכם זמן עצירה.

מה יקרה אם לא תגבילו בכלל?

הבעיה בכך שתקופה זאת יכולה להימשך למשך הרבה מאוד זמן. ולפעמים אפילו שנה ויותר.

מנגד, ייתכן וזו נפילה מאוד קלה וכל מה שצריך זו הקלה של המסלול שלנו. בשלב הראשון שאני מזהה קשיים אצל האנשים שלי, במצב הראשון אני מנסה לרכך את התהליך. מה הכוונה?

במידה ועושים מותרת אחת בשבוע, אני מעביר אותם לשתי ארוחות מותרות (צ‘יטים) בשבוע. או מאפשר להם ארוחה כיפית במסעדה ברמה יומיומית שניתן לגלם אותה בערך בתפריט (סושי, שווארמה, שניצל וכו‘) ובכך עדיין לשמור אותם במסגרת מסוימת. כאן מדובר על נפילה קלה ולא התרסקות נפשית כמובן.

אז אם זה מה שיעזור לכם,הקפידו גם על כך. נסו אפילו להחליף חלבון בפחמימה. למשל גביע קוטג, 5% שווה ערך מבחינה קלורית לקינדר בוואנו. בסופו של דבר מה שחשוב בתהליך החיטוב הוא הגירעון הקלורי. כמובן שיש חשיבות להרכב אבל אם הבחירה היא לשמור על הקלוריות, או ליפול לחלוטין, נבחר בלשמור על הקלוריות.ֿ